Vayedaber

הלכה: מַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי מִפְּנֵי אוֹבְדָּן אוֹכְלִין. וּמַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל אִם הַשַּׁמָּשׁ פִּיקֵּחַ הֲרֵי זֶה מַעֲבִיר פֵּירוּרִין פָּחוֹת מִכְּזַיִת וְנוֹטְלִין לְיָדַיִם וְאַחַר כַּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' תני. בתוספתא פ''ה א''ר יהודה וכו' מפורש לעיל בהלכה א':

אם השמש פיקח וכו'. כלומר דס''ל דאין להשתמש בעם הארץ אלא בפיקח והוא יודע שהוא מעביר פירורין פחות מכזית כלומר שמעביר הפירורין גדולים עד פחות מכזית שאינו מניח כ''א הפחותין מזית ואין בכך כלום והלכך נוטלים לידים אף בתחלה ואח''כ מכבדין את הבית:

גמ' מה טעמהון דב''ש מפני אובדן אוכלין. כדפרישית במתני':

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת 60a וְאַחַר כַּךְ נוֹטְלִין לְיָדַיִם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נוֹטְלִין לְיָדַיִם וְאַחַר כַּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וב''ה אומרים בורא. דנמי משמע לשעבר ומאורי האש לפי שהרבה גוונים יש בשלהבת אדומה ולבנה וירקרוקת:

בש''א שברא מאור האש. שברא משמע שעבר ולא בורא דמשמע להבא וכן מאור ולא מאורי דחדא נהורא איכא בנורא:

מתני' ב''ש אומרים מכבדין את הבית. מקום שאכלו שם מכבדים אותו משיורי אוכלים שנתפררו עליו ואחר כך טלים לידים מים אחרונים דפעמים שהשמש עם הארץ ומניח הפרורים שיש בהם כזית ואם נוטלין לידים תחלה נמצא מפסידי' את האוכלי' שהמים אחרונים נתונים עליהם ונמאסים וב''ה סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ ושמש ת''ח אינו מניח פרורים שיש בהן כזית אלא מסיר אותם והפרורים שאין בהם כזית אין בכך כלום דמותר לאבדן ביד והלכה כב''ש בזה דמותר להשתמש בשמש עם הארץ:

מתני' ב''ש אומרי' נר ומזון. מי שאכל בשבת במנחה וחשכה לו ועדיין לא גמר סעודתו ואין לו יין אלא כשיעור אחד ב''ש אומר' כך הוא יסדר נר ומזון וכו' ומסקינן בגמר' זו דברי ר''מ אבל ר' יהודה אומר לא נחלקו ב''ש וב''ה על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שב''ש אומרים מאור ואח''כ בשמים וב''ה אומרים בשמים ואח''כ מאור:

עַל דַּעְתְּהוֹן דְּבֵית שַׁמַּאי אֲשֶׁר בָּרָא פְּרִי הַגֶּפֶן. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּבֵית הִלֵּל בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. יַיִן מִתְחַדֵּשׁ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. הָאֵשׁ אֵינוֹ מִתְחַדֵּשׁ בְּכָל שָּׁעָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

פיסקא ב''ש אומרים שברא וכו' ופריך א''כ על דעתיה דב''ש יאמרו אשר ברא פרי הגפן וכו' דלדידהו ברא הוא דוקא לשעבר ומשני שאני יין שהוא מתחדש וכו' ושייך בו ג''כ לשון בורא שהוא בורא תמיד אבל האש אינו מתחדש אלא כך היה בתחלת הבריאה כדלקמן:

אַבָּא בַּר בַּר חָנָה וְרַב חוּנָא הֲווּן יָֽתְבִין אָֽכְלִין. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא קָאִים מְשַׁמֵּשׁ קוֹמֵיהוֹן עָל וְטָעִין תְּרַוֵּיהוֹן בְּחָדָא יָדָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּא בַּר בַּר חָנָה מַה יָדֵיךְ חוֹרִיתָא קְטָעִין. וְכָעַס עִילוֹי אָבוֹי. אֲמַר לֵיהּ לָא מִיסְתָּךְ דְּאַתְּ רְבִיעַ וְהוּא קָאִים מְשַׁמֵּשׁ. וְעוֹד דְּהוּא כֹּהֵן וְאָמַר שְׁמוּאֵל הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה מָעַל אַתְּ מֵיקַל לֵיהּ. גְּזֵירָה דְּהוּא רְבַע וְאַתְּ קָאִים וּמְשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו. מְנַיִן הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה מָעַל. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אָמַר וְאוֹמְרָה לָהֶם אַתֶּם קוֹדֶשׁ לַי֙י וְהַכֵּלִים קוֹדֶשׁ. מַה כֵּלִים הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן מָעַל. אַף הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה מָעַל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גזירה. גוזר אני שהוא ישב ואתה תעמוד ומשמש תחתיו:

וכעס עלוי אביו. בר חנה אביו של אבא כעס עליו על שאמר לר' זעירא כן וא''ל לא דייך שאתה יושב והוא עומד ומשמש לפניך ועוד שהוא כהן כדאמרי' בפרק דלעיל בהלכה ג' ר''ז קם מקרי כהן במקום לוי וכו' ואסור להשתמש בכהן כדשמואל ועודך מבזה אתה לו:

עלה וטעין תרויהון בחד ידיה. נכנס כשהוא טעון לשתיהם להיין והשמן בידו אחת וא''ל אבא בר בר חנה מה זה האם ידך האחרת קטועה היא שלא לקחת זה בימינך וזה בשמאלך:

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כּוֹס בִּימִינוֹ וְשֶׁמֶן עָרֵב בִּשְׂמֹאלוֹ אוֹמֵר עַל הַכּוֹס וְאַחַר כַּךְ עַל שֶׁמֶן עָרֵב. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים שֶׁמֶן עָרֵב בִּימִינוֹ וְכוֹס בִּשְׂמֹאלוֹ אוֹמֵר עַל שֶׁמֶן עָרֵב וְטָחוֹ עַל רֹאשׁ הַשַּׁמָּשׁ. אִם הָיָה שַׁמָּשׁ תַּלמִיד חָכָם טָחוֹ בְּכוֹתֶל. שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל תִּלְמִיד חָכָם לִהְיוֹת יוֹצֵא מְבוּשָּׂם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וטחו בראש השמש. מפני שגנאי הוא לת''ח שיצא לשוק וידיו מבושמות:

ב''ש אומרי' כוס בימינו. ה''ג בתוספתא שם הביאו לפניו שמן ויין ב''ש אומרים כוס יין בשמאלו ושמן ערב בימינו מברך על השמן ואח''כ מברך על היין וב''ה אומרים אוחז היין בימינו ושמן בשמאלו מברך על היין ושותהו וחוזר ומברך על השמן:

הלכה: תַּנִּי אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לֹא נֶחְלְקוּ בֵית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶהִיא בַתְּחִילָּה וְלֹא עַל הַבְדָּלָה שֶׁהִיא בַסּוֹף. עַל מַה נֶחְלְקוּ עַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בְּשָׂמִים וְאַחַר כַּךְ נֵר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מָאוֹר וְאַחַר כַּךְ בְּשָׂמִים. רִבִּי בָּא וְרַב יְהוּדָה הֲלָכָה כְּמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּשָׂמִים וְאַחַר כַּךְ מָאוֹר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' תני. בתוספתא פ''ה א''ר יהודה וכו' מפורש לעיל בהלכה א':

גמ' מה טעמהון דב''ש מפני אובדן אוכלין. כדפרישית במתני':

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נֵר וּמָזוֹן בְּשָׂמִים וְהַבְדָּלָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נֵר וּבְשָׂמִים וּמָזוֹן וְהַבְדָּלָה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שֶׁבָּרָא מְאוֹר הָאֵשׁ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וב''ה אומרים בורא. דנמי משמע לשעבר ומאורי האש לפי שהרבה גוונים יש בשלהבת אדומה ולבנה וירקרוקת:

בש''א שברא מאור האש. שברא משמע שעבר ולא בורא דמשמע להבא וכן מאור ולא מאורי דחדא נהורא איכא בנורא:

עַשָּׁשִׁית אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָבָת מְבָֽרְכִין עָלֶיהָ. נֵר בְּתוֹךְ חֵיקוֹ אוֹ בְתוֹךְ פַּנָּס אוּ בְתוֹךְ סְפֶּקֻּלַּרִיָּא רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת וְאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ. מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת. לְעוֹלָם אֵין מְבָֽרְכִין עַד שֶׁיְּהֵא רוֹאֶה אֶת הַשַּׁלְהֶבֶת וּמִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עששית. שהיתה דולקת מע''ש אע''פ שלא כבתה כל יום השבת מברכין עלי' שלא נעבדה בה עבירה שלא הודלקה בשבת בתוספתא פ''ה:

ואינו משתמש. שאינו יכול להשתמש לאורה שרחוקה היא:

משתמש לאורה. דרך הפנס או כיוצא בו דקיימא בקרן זוית ואינו רואה את השלהבת:

הלכה: תַּנָּא רִבִּי יַעֲקֹב קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה מְבָֽרְכִין עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גּוֹיִם. מַהוּ פְלִיג. קַיּוֹמוּנָהּ בִּמְעַשֵּׁין לִפְנֵי חֲנוּתוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מהו פליג. אם האי ברייתא דר' ירמי' פליג על מתני':

קיימונה. תרגמה במעשיו לפני חנותו. שהעכו''ם עשה לעצמו לפני חנותו דלא אמרו אין מברכין אלא דוקא במסיבה שלהם כדפרישית במתני':

משנה: אֵין מְבָֽרְכִין עַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גּוֹיִם וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְאֵין מְבָֽרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיְּאוּתוּ לְאוֹרוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של גוים. נר משום דלא שבת שהעכו''ם עשה מלאכה לאורו וקי''ל אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבד בו עבירה:

ולא על הבשמיס. בבשמים שהם במסיבה של עכו''ם שהם מסובין בה לסעודה מיירי והא דתנן בסיפא ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני ע''ז מה טעם קאמר מה טעם אין מברכין על של עכו''ם לפי שסתם מסיבת עכו''ם לע''ז ואין מברכין על הבשמים שלפני ע''ז:

ולא על הנר של מתים. דלאו לאורה הוא אלא לכבוד בעלמא ולא על בשמים של מתים דלעבורי ריחא עבידה:

שלפני ע''ז. לפי שאסורין בהנאה:

עד שיאותו לאורו. שיהנו מאורו ולא שיהנו ממש אלא שיהא קרוב לו כל כך שיכול ליהנות אם ירצה:

רַב הוּנָא בְשֵׁם [רַב] רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַף בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְבָרֵךְ עָלֶיהָ שֶׁכְּבָר שָׁבַת הָאוֹר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שכבר שבת האור כל אותו היום. והויא כתחלת ברייתא:

רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי נָזִּירָה שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת שִׁימְּשָׁה אוֹתָהּ הָאוֹרָה שֶׁנִּבְרָאת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְלֵילֵי שַׁבָּת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּשַׁבָּת. וְהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן מַבִּיט בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא פָּֽסְקָה הָאוֹרָה הִתְחִיל כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מְשׁוֹרֵר שֶׁנֶּאֱמַר תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ. לְמִי שְׁאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. כֵּיוָן שֶׁיָּצָת שַׁבָּת הִתְחִיל מְשַׁמֵּשׁ הַחוֹשֶׁךְ וּבָא. וְנִתְייָרֵא אָדָם וְאָמַר אִלּוּ הוּא שֶׁכָּתוּב בּוֹ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. שֶׁמָּא בָא לְנַשְּׁכֵנִי וְאָמַר אַךְ חוֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי. אָמַר רִבִּי לֵוִי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי רַעֲפִין וְהֶקִּישָׁן זֶה לָזֶה וְיָצָא מֵהֶן הָאוֹר. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וְלַילָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. וּבֵירַךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. שְׁׁמוּאֵל אָמַר לְפִיכָךְ מְבָֽרְכִין עַל הָאֵשׁ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת שְׁהִיא תְחִילַּת בְּרִייָתָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ. פסוק הוא באיוב במענה אליהו ודריש שוררו למי שאורו על כנפות הארץ:

מַה עָשָׂה צִבְעוֹן וַעֲנָה. זִימֵּן חֲמוֹרָה וְהֶעֱלָה עָלֶיהָ סוּס זָכָר וְיָצָא מֵהֶן פִּרְדָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם. אַתֶּם הֵבֵאתֶם לְעוֹלָם דָּבָר שֶׁהוּא מַזִּיקָן אַף אֲנִי מֵבִיא עַל אוֹתוֹ הָאִישׁ דָּבָר שֶׁהוּא מַזִּיקוֹ. מַה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִימֵּן חֲכִינָה וְהֶעֱלָה עָלֶיהָ חַרְדּוֹן וְיָצָא מִמֶּנָּה חֲבַרְבָּר. מִיָּמָיו לֹא יֹאמַר לְךָ אָדָם שֶֽׁעָֽקְצוֹ חֲבַרְבָּר וְחָיָה. נָֽשְׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה וְחָיָה. שֶׁבְּעָטוֹ פִּרְדָּה וְחָיָה. וּבִלְבַד פִּירְדָּה לְבָנָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חברבר. מין נחש צפעוני והוא הערוד:

שבעטתו פרדה. בו וחיתה המכה:

לבנה. דחיוורן ריש כרעה:

חרדון. הוא מין הצב:

זימן חכינה. נחש:

הָאֵשׁ וְהַכִּלְאַיִם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית אֲבָל עָלוּ בְּמַחְשָׁבָה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. הַכִּלְאַיִם וּבְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּא וַעֲנָה הוּא עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֵת הַיֵּמִים בַּמִּדְבָּר. מַהוּ יֵימִים. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן סִימוֹן אוֹמֵר הֶמִיּוֹנֹס וְרַבָּנָן אָֽמְרִין הֵיימִיס. חֶצְיוֹ סוּס וְחֶצְיוֹ חֲמוֹר. 60b וְאֵילוּ הֵן הַסִּימָנִין. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה כָּל שֶׁאָזְנָיו קְטָנוֹת אִמּוֹ סוּס וְאָבִיו חֲמוֹר. גְּדוֹלוֹת אִמּוֹ חֲמוֹרָה וְאָבִיו סוּס. רִבִּי מָנָא מְפַקֵּד לְאִילֵּין דִּנְשִׂיאָה אִין בְּעִיתוּן מִיזְבּוֹן מוּלִיוֹן תְּהוֹן זְבַנִּין אִילֵּין דְּאוּדְנֵיהוֹן דְּקִיקִין שֶׁאִמּוֹ סוּסָה וְאָבִיו חֲמוֹר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אין בעיתון מזבנון מוליון. כשאתם רוצים ליקח הפרדות תראו אותן שאזניהן קטנות שהן כולן מאם סוסיא ומפני הכלאים אמר להם כן:

ואלו הן הסימנין. להכיר אם אמו חמורה ואביו סוס או בהפך:

חציו סוס וחציו חמור. והוא מצא אותו שזימן חמורה וכו' כדאמר לקמן:

המיונס. מיני בני אדם המשונים בצורתן כך מצאתי במדרש דברי הימים. ובאיכה רבתי בפסוק הביא בכליותי וגו' ומכניסין את המיומס לתיאטרון שלהם וראשו מגולת וכו' והוא בן אדם שמשנין אותו בלבושו ובצורתו:

הכלאים. באיזה שעה נבראו וקאמר כתיב ובני צבעון וכו':

כלאים. הן הפרד שהוא מן הסוס ומן החמור:

האש והכלאים. תוספתא שם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source